אבחון חשד לאפילפסיה

מה עושה הנוירולוג כאשר מטופל חשוד באפילפסיה ?

ראשית ישאל ו"יחפור" להוציא את סיפור המעשה- מה קרה איך מתי ואיפה. יקבל את התמונה המלאה האפשרית הראשונית וינסה לאפיין את סוג האפילפסיה ויכוון לבדיקות רצויות לפי הנתונים.

ינסה לשלול מצבים שאינם פרכוס ינסה לאפיין את ההתקף – האם ההתקף הוא כללי או מוקדי, ואם כללי, האם התחיל באופן מוקדי. בנוסף האם יש אפשרות של גורמים נסיבתיים (ראה מעלה). מבקשים שהחולה יספר מה קרה, את כל השלבים במילים שלו. האם איבד הכרה ? האם ידע שהולך להיות התקף ? האם היה נימול או שראה שינויים בשדה הראייה או בראייה עצמה ? האם היה שימוש באלכוהול, האם לא ישן טוב ? האם היה איזור בגוף שלא נשלט? האם היתה תקופה פוסט איקטלית (נמנומיות או ישנוניות שלאחר ארועים כללים) ?

הנוירולוג יבקש גם תיאור של האירוע מעד ראיה (בעיקר אם החולה איבד הכרה). מנסים לברר האם היה נזק סביב הלידה של הפציינט ? האם נולד בזמן ? פרכוסי חום ? מחלות רקע ?

האם הייתה תחושה מקדימה?  אם כן הוא מכוון להתקף באזור מסויים במוח, שעבר הכללה.

אילו בדיקות מבצע הנוירולוג בהערכה לאפילפסיה?

 בדיקה נוירולוגית כללית-

מצב הכרה, הערכה של המצב שכלי, התמצאות במקום וזמן, יכולות הבנה פשוטות, דיבור וזיכרון. יעריך גם יכולות הנעה מוטורית של הגפיים, רפלקסים ויכולות של שימוש תקין בעצבי הפנים.

בדיקות עזר, יכוונו לפי סיפור המעשה ויכללו לרוב בדיקות דם, בדיקות הדמייה ואקטרופסיולוגיה (רישום גלי מח).

בדיקות דם :

• חיפוש סיבה ראשונית – גורמים מטבוליים (מצב המלחים בדם), זיהום (תרביות דם ונוזל מח שדרה).
• רמת תרופות אנטי-אפילפטיות, אם נילקחות
• ספירת דם וכימיה כללית
• ביונקים ותינוקות החשודים אולי גם במחלות מטבוליות היכולות לגרום להרס וחוסר תפקוד תקין של המוח, ילקחו גם בדיקות של שתן ואילו נוזל מח שדרה לחומרי אנרגיה של המח, כגון חומצות אורגניות ואמיניות, קארניטין ועוד)

EEG :

הבדיקה העיקרית העוזרת באיבחון אפילפסיה.  אם ה-EEG אפילפטי בזמן ההתקף זה מגדיר קיום אפילפסיה (היעדר EEG פתולוגי לא שולל).

EEG בזמן התקף – משמש לאבחנה הנ"ל וגם בחשד של ארועים לא כפיוניים (אם אין כלום בתרשים ולעומת זאת יש פרכוס שרואים בעניים).

EEG אחרי ההתקף – נסיון למקם נגע (כללי או מוקדי). ככל שה-EEG מבוצע יותר סמוך להתקף כך הסיכוי למצוא רישום פתולוגי יותר גדול.

EEG בין התקפים – מקווים למצוא משהו מוקדי ופעילות אינטר-איקטלית. ניתן לגרום להתקף ע"י פעולות של נישום יתר או גירויי אור. אפשר לעשות גם Video EEG, כלומר מעקב עם וידאו ועם EEG.

הדמיה :

במקרים של חשד לארועים חלקיים או ממקור מסויים במח, או באם תרשים גלי המח (EEG) מראה על אפשרות של חד צידיות ההתקף (מהחצי הימני או השמאלי של המח), יבקש הנוירולוג גם הדמייה מוחית למבנה של המח MRI . זוהי הדמייה עם מגנט וללא קרינה כלל (ראה מילוון מונחים). במקרים של חשד למחלות מטבוליות, יוספו גם MRS לבדיקה של שימוש תקין בחומרי האנרגיה של המח.