Sensory Processing Disorder
אם אתם מרגישים כי הגרביים עדיין לא באותו גובה, ולילד שלכם חשוב לקשור שרוכים חזק ככל האפשר, אם הילד רץ אליכם לחיבוק ואתם זזים הצידה כדי שלא תהיה התנגשות- זו בעיה. אם הילד לא בוכה כשנופל, או לא ממש טעימים לו מרקמים של ממרחים, אפילו שוקולד ואם הוא תמיד ינענע עצמו בנדנדה בעוצמה מפחידה ויגיב לכל דחיפה קלה כאילו הרביצו לו ממש והרבה, יש כאן בעייה.
בכתבה של ערוץ 2 על הנושא, טענתי שלילדים עם הפרעה בויסות חושי אין בעיות קשב וריכוז, חרדה, דיכאון, בעיות חברתיות או התנהגותיות הם לא עושים "דווקא" ואינם נגד איש, הם פשוט בעד עצמם. בעיות בויסות החושי- Sensory Processing Disorder היא בעייה שלא תמיד מוכרת, אז בואו נכיר יותר.
אנו חלק מהטבע ולכן אנו חייבים שתיהיה לנו היכולת לחוש את העולם, לקבל ממנו גרויים שונים, ולהגיב אליהם נכונה. כמו במחשב משוכלל, אנו מרגישים וקולטים מידע. מידע כמו טמפרטורת הסביבה, דיבור, רעש ומוסיקה עוצמות אור וצבעים, ריחות וטעמים, מגע הבגדים שלנו ועוד. כל חוש מחושינו, מקבל מידע חושי ומעביר אותו במוח למרכז בקרה ומשם למקום היצוג המוחי של אותו חוש. מילדות מוקדמת אנו מכירם מה נעים לנו ולומדים איך לשמור שיהיה לנו נעים. אנו נמשיך בגרוי הנעים ולא נירצה להיחשף ו / או ננטרל את מה שלא נעים. לכל חוש יש מהירות התאמה, אדאפטאציה, ולכן גם תחושת הרוח בשיער או רעש מאוורר או רעש טיפות הגשם ותחושת הגרביים, כל אלה נרגיש בתחילת הגרוי, והגרוי עצמו יעלם עם המשכו.
כאשר המוח אינו מצליח לתרגם את המידע שנקלט על ידי החושים בצורה יעילה או נכונה ועיבוד המידע החושי, שנעשה על ידי שמיעה, ראיה, מגע, טעם או ריח, אינו מאוזן, נוצר מצב בו העיבוד השגוי של הגירויים גורם לקשיים ממשיים ואמיתיים בתפקוד יומיומי, מפריע, לכן זה ניקרא הפרעה.
מה הביטוי של הפרעה בויסות החושי?
הפרעות בוויסות חושי יכולה להיות הבעיה העיקרית או יכולה להוות תחלואה נלווית של הפרעות נוירולוגיות-התפתחותיות כגון דיספרקסיה, מסורבלות מוטורית, הפרעת קשב וריכוז, הפרעות חרדה, דיכאון, הפרעה כפייתית ואוטיזם.
ילדים הסובלים מהפרעה בוויסות חושי נוטים להתקשות במצבים המאתגרים עבורם והביטוי יכול להביא למצבים של חוסר יציבות רגשית, מלווה בביטויים של כעס והתנהגות לא יציבה. שינויים ומעברים בין מטלות ושינויים בלוח הזמנים ומקומם במרחב יכולים להתבטא, בהתקפי זעם רבים, חרדות וחוסר נינוחות כללית. יש ילדים שיגיבו בתמונת התנהגות של הימנעות ממשית ויש שיגיעו למצב שיראה כהפרעת קשב, או קשיים אובססיביים כפייתיים, אחרים יקצינו עד כדי מצבים של חוסר יכולת התמודדות חברתית, לימודית, משפחתית ונפשית.
כיוון שמדובר במצב שיכול להתבטא בחוויה חושית המביאה להגברה של התחושות מהעולם או הפחתה של החישה הזו, הרי שהקשת של התגובות והביטויים, גדולה. בקצה אחד של הקשת נמצאים הילדים שסובלים מרגישות יתר או תגובתיות יתר. אלו הילדים שירגישו את הסביבה שלהם בעוצמות גבוהות מידי. כל גירוי יהיה מבחינתם עוצמתי מאוד. טפיחה חברית תתפרש כמכה, רעשי חדר בעוצמה רגילה, כמו דיבור אכילה והכנת מזון יפריע להם באוזניים ואפילו יעדיפו להניח ידיים על האוזניים. ילדים כאלה ימנעו מלדרוך על דשא, חול ים, עלים, יהיו רגישים לרעשים או למרקמים שונים. לעיתים ימנעו ממגע (כדי להגן על עצמם מהגרוי הלא נעים) ובעיני החברים יראו כלא חברותיים ואפילו מרוחקים.
בקצה השני, יש ילדים שסובלים מתת רגישות או תת תגובתיות. בכדי להרגיש משהו הילדים הללו זקוקים לגירויים חזקים או למגע חזק. ניראה כאילו העולם נע בהילוך איטי עבורם והם חייבים לעורר אותו, חייבים להרגיש אותו חייבים את העוצמות. ילדים אלו יהינו להתפלש בבוץ, מלכלוך ובלאגן, הם תמיד יחפשו את האקסטרים. הילדים בקצה זה של ההפרעה החושית, יוגדרו, בטעות, כילדים עם בעיות התנהגות, ילדים "מופרעים", ובמקרים רבים כילדים הסובלים מהיפראקטיביות ומבעיות קשב וריכוז.
עד כמה זה נפוץ?
על פי הספרות הרפואית 10-15% אחוזים מהאוכלוסייה (כמו הפרעת קשב, שכולם שמעו עליה) סובלים מדרגה זו או אחרת של הפרעה בוויסות החושי. בשנים האחרונות ישנה עליה במודעות לתופעה, עובדה המביאה לזיהוי מוקדם של הבעיה עוד על ידי ההורים והגננות וניתן לעזור מוקדם ככל האפשר. צריך לזכור שעם השנים, חלק מהבעייה נמוג וחולף ולא נישארת בהיקף שלה או בעוצמות שאפיינו אותה בילדות המוקדמת.
מהם הגורמים להפרעה בוויסות חושי?
את התשובה המדויקת, אנו לא יודעים ,אבל, יש מחקרים שמראים כי בילדים עם הפרעת ויסות חושי יש פעילות נוירולוגית חריגה בעת חשיפה לגירויים. בשנים האחרונות מחקרים מקדמים את ההבנה שלנו לנושא. לדוגמא נמצאו גם הבדלים במבנה המוחי עצמו וגם של החומר הלבן במוח (החוטים המקשרים בין אזורי המוח השונים שלו), בעיקר בחלקים אחוריים שלו (. לשאלה המתבקשת של הורים שאומרים שגם הם כאלה, חשוב לדעת כי גנטיקה היא מרכיב חשוב גם כאן ופעמים רבות במהלך אבחון הילד, מגלים עוד כמה בני משפחה עם בעיות דומות. כמו במקרים רבים, גם פגות נמצאה כמשפיעה על הסיכוי לסבול מהפרעה בוויסות החושי.
המעגלים הפגועים הם פנימיים ומובלים על ידי תחושות, יכולת קשב למה נידרש והרגש המופעל והתורם לחוויה:
המעגל החיצוני של סביבת החיים, הרקע התרבותי והתגובות לכל מטלה, כי הם יכולים להיות לא מאוזנים.
ההתמודדות עם ילדים הסובלים בהפרעה בוויסות החושי
חשוב להבין שההתנהגויות אינן באשמת הילדים או בשליטתם. נגיעה, אפילו עדינה, מרגישה כמו תקיפה, בלון שמתפוצץ כרעש מחריש אוזניים, ומגע נעים של דשא כמגע עוקץ ומטריד. פעולות יומיומיות בסיסיות, כגון שטיפת ידיים, גזיזת ציפורניים או חפיפת שיער הן פעולות שיכולות להיחשב מכאיבות עבור ילדים אלו ומקור למריבות וויכוחים. אוכל גם הוא יכול להפוך לזמן של מאבק סיטואציות חברתיות יכולות שלא באשמתם להפוך למורכבות וטעונות. לילדים האלה אין בעיות קשב, חרדה, דיכאון, בעיות חברתיות או התנהגותיות הם לא עושים "דווקא" ואינם נגד איש, הם פשוט בעד עצמם.
האיבחון בבעיות ויסות חושי נעשה אצל מרפאות בעיסוק מול הילד וההורים ולאחר מילוי שאלונים מתאימים. הטיפול יהיה באמצעות שילוב של עבודה תחת הדרכה עם המרפאה בעיסוק, כמו גם עם ההורים בבית. מטרת הטיפול היא חשיפה הדרגתית של הילד למרקמים ולתחושות השונות, עד להסתגלות. במהלך הטיפולים מאתגרים את הילד תוך כדי משחק, ועובדים על תגובות נאותות ותפקוד הנתפס כמקובל חברתית.
כחלק ההדרכה ההורים ילמדו אודות גירויים חושיים. ההורים ילמדו כיצד לעשות שינויים והתאמות על מנת ליצור מקום מבטחים עבור ילדם, מקום בו הגירויים הם בדרגה המתאימה עבור הילד וכיצד להיערך ולהתמודד עם הילד במקומות בהם אין שליטה על הגירויים. בנוסף, ההורים ילמדו כיצד לצפות תגובות אפשרויות, כיצד לנהל אינטראקציות חברתיות וכיצד להדריך את הצוות החינוכי האחראי על הילד.
חשוב למיין כי לחלק לא מבוטל מהילדים עם האבחנה של קושי בויסות חושי, יש תחלואה נילווית של לקויות למידה, קשיי קשב, בעיות רגשיות ואחרות. בעיות אלו, עולות לדיון ומחייבות התייחסות במסגרת ההערכה הנוירלוגית השוטפת, של נוירלוג הילדים. תפקידו של הנוירולוג, להוות גורם מקשר ומכוון להערכות והטיפולים השונים ולנהל את הטיפול בילד בצורה המיטבית ביותר.
צפו בסרטון אנימציה המדגים ממש טוב את הנושא: