חריקות וחרקים , על שינה וחריקת שיניים

על פי מחקר אמריקאי, שליש  מהילדים  עד גיל 17 שנים חורקים שיניים בלילה.  כמחצית מהילדים שחרקו שיניים בין גיל שלוש לעשר שנים, יפסיקו לחרוק עד גיל  13 שנים. רוב הילדים החורקים תוך כדי שינה, ייגמלו מכך, השאלה המתבקשת היא, מה גורם לזה?.

כאן אנו בבעיה לא קלה וארוכת מחקרים וללא ממצאים ממשיים. רופאי השיניים יאמרו, וכך הייתה סברה רבת שנים. שזה יכול להיות בגלל הפרעה בסגירה של המנשך. הפסיכולוגים, רופאי ילדים והסבתות יאמרו שיש הרבה ילדים, שיש להם יותר חריקות שיניים כאשר הם  נמצאים בזמנים של מתח נפשי, חרדות או לחץ ( גם חיובי ולא רק שלילי), בעיקר בין גילאים שלוש עד חמש שנים, גיל שבו הקשר למתח נפשי  ודמיון פרוע הניראה הגיוני כמו מציאותן של מפלצות בבלטות ובארון, ברור. מצד שני כדאי לציין כי דווחו מקרים של ילדים שעוד טרם היות להם שיניים חורקים החניכים!!.   שלא כמו במבוגרים, אצל רוב הילדים הבעיה חולפת לבד בסביבות גיל העשרה, ולא דורשת טיפול או התערבות חיצונית .

חריקת שיניים (Bruxism) נחשבת להפרעת השינה שכיחה מאוד ויחד עם נחירות ודיבור בשינה, סוגרת את השלישיה הפותחת. היא שכיחה יותר בילדים, אבל ולרוב תחלוף מעצמה. היא עלולה לגרום לשבירה ושחיקה של השיניים ופגיעה באמייל השן. חריקת שיניים פוגעת גם ברקמות סביב השיניים ובין היתר כאבי לסת ושחיקת הסחוס של מפרק הלסת.. חריקת שיניים מהווה גורם שיש לזכור תמיד בהערכה נוירולוגית של ילד עם כאבי ראש חוזרים או קבועים.

חריקת שיניים לא מודעת ולא רצונית  ( ולכן יש אנשים החושבים כי מדובר בטיקים מוטוריים פשוטים) מתרחשת גם בזמן עירות [לגבי חריקת שיניים ביום- יש להפנות לנויורלוג ילדים בשל החשש לבעייה התפתחותית קשה ( במידה ויש עוד הפרעות חשודות)],  אבל בעיקר בזמן השינה. בעירות מדובר יותר על לחיצה חזקה מאוד של הלסתות, לעומת לחיצה, וגריסה לילית בכוחות עצומים יותר. הלחץ שמופעל על השיניים מגיע עד למשקל של עד 300 קילוגרם. לעומת לעיסה בה  הלחץ מגיע למשקל של עד כ-20 ק”ג.

לפני 6 שנים החלו לעסוק בשאלה, האם ניתן להכניס את חריקות שיניים הליליות, הקיימת כאחת מעשרות ( למען האמת, כמעט 90) בעיות והפרעות שינה הקיימות, להגדרה אפשרית של הפרעות תנועה ליליות. המחשבה הייתה כי במערכת העצבים האוטונומית, ישנה הפרעה בנוירוטראנסמיטור- חומר כימי התורם ל”דיבור” בין תאי עצב ואזורים מוחיים, דופאמין, האחראי העיקרי להפעלה של אזורים מתווכי תנועה במוח, שמתרחשת בזמן חריקת שיניים. בנוסף, חובה לומר שיש קיימים גם גורמים אחרים היכולים לגרום לחריקת שיניים, או להחריף אותה. בעיקר צריכת אלכוהול, לחץ וקפאין. על כל סוגיו, כמו גם שתייה ממריצה כגון Red Bull ודומיו.

לחריקת שיניים אין טיפול. רופאי השיניים ממליצים על סד פלסטיק, שמכסה חלק או את כל השיניים ומגן עליהם מהנזקים, אבל לא מפסיק את החריקה ויש כאלה שמצליחים אפילו לשבור אותו.

הורים רבים לוקחים את ילדם החורק, לאחר ביקור אצל רופא השיניים לטיפולים מרגיעים. כיוון שהחריקה מחריפה בזמן לחץ, טיפול באמצעות שיטות הרפיה שונות כגון דיקור סיני והיפנוזה רפואית, נחשבות לטכניקות מוצלחות ולכן מומלצות לטיפול בחריקת שיניים.

כיוון שהמחשבה שתולעי מעי גורמת לחריקה מקורה כניראה מהמזרח, אפשר להבין את הרעיון מאחורי טיפולים במטרה להרגיע את מערכת העצבים ואת הלחץ בעזרת חליטות צמחים כמו קמומיל, מליסה או לבנדר, או באמצעות עיסוי האזורים הכואבים עם שמנים אתריים מחממים וממריצים, כמו קינמון, רוזמרין ולבנדר.

 אז מה עושים אם הילד חורק שיניים? קודם כל להרגיע, לגשת לרופא, בין אם רופא הילדים, רופא  השיניים או נוירולוג הילדים ואם יש צורך לטפל בשיטות מרגיעות.

 והתולעים? נו טוב, לזה, כרופא ילדים, אני נותן מרשם לורמוקס (VERMOX).