מילון מושגים מ-א' ועד ת' ישן

עיצוב גראפי (הציור של הכתב), שמירה על דקדוק נכון, וכתיבה ללא שגיאות כתיב (היא
ולא האי, תפוח ולא תפואח).

איבחון הוא רק כלי לאיתור של בעיות וקשיים, לנסות להסביר מהם המקורות שלו ולתת
דרכי פעולה ,בין אם התאמות , הקלות, ודרכי לימוד ואימון לפיתרון הטוב ביותר לניבדק.
כל אלה ניתנים כדי לאפשר לניבחן למצות את מלוא יכולותיו ולהראות את ידיעותיו בצורה
הטובה ביותר. לא כל מבדק הוא איבחון (ראו מבדקי קשב ממוחשבים).

מערכת מבחנים הבודקת כישורי חשיבה, זיכרון,יכולות קריאה והבנה ועוד. כמו גם כישורים
שפתיים הנידרשים ללמידה בין שאר תתי המבחנים מסתכלים גם על יכולות הקשב והתפקודים
הניהוליים המשפיעים על יכולות הלמידה. איבחון זה אינו בא לאבחן בעיות קשב ואינו
קובע אם יש או אין הפרעת קשב.

נידרש כחלק מהאיבחון הפסיכו-דידאקטי ומהווה את החלק בו בודקים את רמת המשכל של
הניבדק (IQ), כמו גם את הרכב עולמו הרגשי, נפשי והשפעתם האפשרית על מהלך חייו ולימודיו.

גובה וצרות הצליל של הדיבור המתאימה לסיפור המעשה (קליל לבדיחה, קול נמוך למתח
ופחד)

פירוק מילה לפונמות / הברות +צלילים (א-רון, מ-ש-אית, שו-קו-לד)

פירוק המילה לפונטות/צליליות (ר-כ-ב-ת, מ-ש-אי-ת).

היכולת ללמידה טובה יותר עם ארגון ותכנון הלמידה והזכירה של החומר הנלמד בעזרת
ראשי תיבות, קידודי מילים, תרשימי זרימה וגרפים שונים.

זוהי בדיקה הנעשית רק על ידי נוירולוג ילדים או פסיכיאטר ילדים (בארץ יש הרשאות
לרופאי ילדים שעברו השתלמות קצרה של 5 מפגשים בנושא ונקראים בקופות חולים השונות
"רופאי קשב") וכוללת, שמיעת סיפור המעשה, בחינת הילד ליכולת לימודית ,קישבית ,בדיקה
גופנית ובדיקה נוירולוגית. כמו כן, יש חובה לצרף שאלוני מורה והורה בה עונים על
שאלות בנושאים של קשב, פעלתנות יתר, מצב נפשי , התנהגותי. בדיקת קשב אינה דורשת
בדיקות קשב ממוחשבות (T.O.V.A  MOXO,  B.R.C).

רישום, ציור

צורת הכתב או הציור או הרישום של הכתוב/ אותיות.

זהו תחום הכולל בתוכו יכולות במוטוריקה עדינה, החל באחזקת של עיפרון, דרך יכולת
ציור , שימוש ביד שנייה לעזרה, התארגנות על דף העבודה או לשולחן העבודה/לימוד,
גזירה, הדבקות ועוד. התוצרים יכולים להיות כתב לא ברור, יציאה משורות, חוסר שמירה
על גבולות ציור, מרווחים גדולים/קטנים מדי בין מילים. ילדים אשר יראו קשיים גראפי
ומוטוריים ומוטוריקה עדינה, כמו גם ילדים שיראו רפיון וחולשה או יתר כוח בציור
וקשיים בעיצוב תוצרים גראפיים,יופנו לאיבחון וטפול של רפוי בעיסוק.

לקות ביכולת הכתיבה על רקע התפתחותי  ויכול להתבטא בצורות שונות, כגון איטיות
בכתיבה,שגיאות כתיב מרובות, קשיים בעיצוב של אותיות וצורת הכתיבה, כמו מרווחים
בין אותיות ובין מילים, שורות, או קשיים בהבעה בכתב. בשל כך יכולת הבעה בכתב תיהיה
נמוכה.

לקות ביכולת כושר הקריאה בהתאם לגיל הילד.לקות למידה שפתית נימצאת במתאם לקשיים
ברכישת שפה דבורה בשנים הראשונות לחיים, קצב קריאה איטי, שיבושים בקריאה ורמת פיענוח
(הבנה) של הטקסט. קושי קריאה המפריע יכול להופיע ברמות שונות.

: לקות ביכולת החשבונית הבסיסית של הילד להבנת של מושגי יסוד חשבוניים כגון- הבנת
מושג המספר, הבנה של מושגי פעולות חשבון בסיסיות (חיבור חיסור כפל וחילוק), הבנה
של סדר מספרים וגדלים, רצף מספרים וגדלים, השוואה כמותית, יכולת מנייה (לספור 7
קווים ולדעת שהם 7 ולא 4)  בהתאם לגיל הילד. באם יש קושי שפתי, נוכל לראות
קשיים גם בהמרה של מילים למספרים- בעיות מילוליות.

היכולת להפריד בין הגורמים השונים המביאים למצבו הנוכחי של הניבד בבחינת הצלחתו
באיבחון. הבחנה בין קשיים לימודיים, קשביים רגשיים, רמת אינטליגנציה ועוד.

עזרה לימודית שלא באמת מתקנת את לקות הלמידה ,אלא, מסייעת לילד ללמוד "איך ללמוד"
ולתת לו כלים כדי לסגור ולצמצם פערים לימודיים. השיעורים ניתנים ליחיד או קבוצות
קטנות ודורשות איבחון דידאקטי לפני כן, תוכנית עבודה התערבותית והתקדמות בהתאם
ליכולת הילד. מורים להוראה מתקנת אינם "מורים פרטיים" למקצוע מסויים, אלא מורים
שהוכשרו במיוחד להתערב ולעזור בחינוך מיוחד ולקויות למידה.

שגיאות כתיב הומופוניות נובעות מצליל דומה של אותיות שניכתבות אחרת (ק-כ, ט-ת ).

קריאה בקצב ובהדגשים הנכונים (התייחסות לסימני פיסוק ואינטונציה).

לימוד קודם המפריע ללימוד חומר חדש

למידה חדשה הפוגמת בלמידה הקודמת

הפרעה ביכולת לשימוש בכישורים ומיומנויות קשב בצורה יעילה למטרה (לימודית , חברתית,
זוגית,תעסוקתית). הפרעת אלה מהוות בסיס לקושי בתפקודים ניהוליים (ראה גם בפרק של
הפרעות קשב, בהרחבה) העוזרים בניהול העצמי והסובב אותי.  הפרעת קשב מחולקת
היסטורית לשני סוגים ADHD–    שהיא הפרעה
מולדת , גנטית, עם השפעות סביבתיות מובהקות, המופיעה בילדות ומהווה קושי ביכולות
ויסות שונות, כגון ויסות הקשב ללמידה איכותית. אלו מאופיינים, בין השאר בהתנהגות
תזזיתית, אימפולסיביות, תנועתיות יתר, בעיות חברתיות והתנהגות מרדנית.   ADD,
הופעה דומה לADHD, אבל החלק של פעלתנות היתר (היפראקטיביות) מופנה
פנימה.המאבק והבלאגן נימצא בראש של הילד ולאו דווקא בהתנהגותו. אלו יטו להראות
אדישים, חולמניים,חלקם עם נטייה לביישנות יתר והסתגרות, וקשיים רגשיים.  בשני
סוגים אלה נוכל למצוא קשיים קשביים המביאים לקשיים ניהוליים בשל קשיים בעיבוד נתונים
נכון, מילוי הוראות כנידרש, הפרעות מוטוריות קלות וקואורדינציה ועוד.

ועדות מקצועיות מטעם המדינה הפועלות לפי חוק. לועדות אלה הסמכות לקבל החלטות לגבי
זכאותו של תלמיד עם צרכים מיוחדים לשרותי חנוך מיוחד. ועדת שילוב תקבע האם לילד
מסויים יקבל תמיכה לימודית וסיוע מוגבר בבית הספר במסגרת תוכנית שילוב. הדיונים
בוועדה עוברים על חוות דעת וסיכומים של פסיכולוג, איבחון דידאקטי,סיכומי נוירולוג/פסיכיאטר
ילדים, דוח גננת ודוח הורים. בוועדת השמה נידונה זכאותו של תלמיד עם צרכים
מיוחדים לחינוך מיוחד ולהשמתו במסגרת הלימודית הטובה ביותר עבורו. ועדת השמה משמשת
גם שוועדת ערר לוועדת השילוב המוסדית. וועדת השמה נעשית ברשות המקומית ובדיון יש
אנשי חינו ופסיכולוגיה, ודם כאן נידרשים מסמכים שונים כנ"ל.

היכולת לאסוף לקוד לאגור ולשלוף מידע  הזכרון מורכב מאוד ומשפיע על יכולות
הלמידה (גם לא בבית הספר, כמובן) של הילד וניתן לבודקו, גם באיבחון דידאקטי וגם
באיבחונים ממוחשבים מיוחדים. יש סוגים שונים של זכרון, לפי זמנים- זכרון טווח קצר,
מושהה, טווח ארוך ויש חלוקה לפי סוגים- זכרון סמנטי, דקלרטיבי, פרוצדוראלי, אפיזודי
ועוד.

היכולת לזכור את תבנית האות ו/או המילה ולזכור את הרצף הסדרתי של האותיות (כמו
בלוגו של חברה). זכרון זה מתפתח עם האימון של קריאה וכתיבה.

היכולת שנידרשת בתחילת רכישת קריאה לזכרון של צלילים בודדים בתחילת מילה, אמצעה
או סופה (זכרון חשוב למודעות פונולוגית).

היכולת לזכור את המילה על צליליה וצורתה הכתובה.

הבסיס של יכולת לימודית היא החשיבה. באבחונים דידקטיים נבדקים שני סוגי חשיבה,
מילולית ו-בלתי מילולית. חשיבה מילולית מתבססת בעיקר על מילים, מבנה שפתי,
הבנה מופשטת וקונקרטית, היכולת לנצל מילים ושפה דבורה וכתובה ללימוד . חשיבה
בלתי מילולית– מתבססת בעיקר על תמונות, חשיבה מרחבית תלת מימדית, רב חושית.
פער לטובת בלתי מילולית לעומת חשיבה מילולית ובצורה מובהקת, יכולה להעיד לא רק
על קושי אלא על לקות , כגון דיסלקסיה.

מיומנות חברתי היא היכולת המאפשרת התנהגות חברתית מתאימה לגיל. לקיים יחסי חיברות
תקינה ולשמור עליהם. יזימת חיברות, שיתוף פעולה, הבעה של רצונות ורגשות בהתאם לסיטואציה,
קבלה של כללים חברתיים ומוסכמות התנהגות חברתיות, התמודדות עם כעס, תיסכול ועוד'.
ילדים רבים עם הפרעת קשב מתקשים ביכולות אלה בשל אופי אימפולסיבי, לא שקול או לא
מידתי. אינם תמיד קשובים לנאמר להם ולחלקם שיפוט מהיר שלא מביא בחשבון הרבה מהנידרש
לפתרון קונפליקטים חברתיים. טיפול מסוג זה מועבר על ידי איש מקצוע מתחום הנחיית
קבוצות עם רקע בלקויות למידה והפרעת קשב. המטרה היא ללמד הילד יכולות התמודדות
ואסטרטגיות לשליטה עצמית, יכולת דחיית סיפוקים וויסות התנהגות מול ילדים אחרים
. הוא יפתח הקשבה, תקשורת בין אישית טובה יותר ויכולת רגשית וביטוי עצמי מתאימים

סך הפסקאות המובאות לקריאה ומביעות יחד רעיון עם משמעות מסויימת

ציור של צלילי המילים בשפה. שגיאות כתיב נפוצות בכיתות נמוכות ואמורות ברובן להיעלם
לקראת כיתות ד-ה. יש שגיאות כתיב פונטיות שהן בצליל של המילה, כגון שולחן-שוחן,
או תמונה-תונה שמקורן בשמיעה של המילה ויש לבדוק שמיעה. יש שגיאות כתיב אורטוגראפיות
שמקורן במבנה המילה שהכי מוקרות הן שגיאות הומופוניות, בעלות אותו צליל לדוגמא
שוקולד-שוכולד, או שיבושים כגון ירח-יראח

שימוש בסימנים מוסכמים (אותיות, טעמי המקרא, סימני פיסוק) ליצירה של טקסט.

זהו סל גדול של קשיים משמעותיים ביכולות למידה בסיסיות של שפה (קריאה כתיבה) או
חשבוניות. הקשיים יכולים להופיע בכל פעילות ולא רק לימודית בבית הספר, אלא גם בשיחה,
דיבור, הקשבה, חישובים של עודף בחנות ולימוד שפה זרה. קושי אינו לקות. לקות מחייבת
פער משמעותי לעומת בני גיל הילד ובצורה שמפריעה לתפקודו היומיומי. הליקויים יתכנו
ביכולות שפתיות, ביצועיות (לא מילוליות), חשבון, קשיים קישביים וניהוליים נמוכים,
ומופיעים בדרגות חומרה שונות. ילדים אלה יכולים להתמודד גם ללא עזרה לבעיות אלה,
דרך הוראה מתקנת ועד השמה לחינוך במסגרת ניפרדת,

מודעות למיבנה של מילה. היכולת לזהות ולהשתמש בהטייה של המילה לשימושים הנוכונים,
כגון זכר / נקבה , יחיד / רבים. ההבדלים בין וילון/וילונות, תפוח/תפוחים, אוכל/אוכלת
וכדו'

מודעות ליחידות היסוד שמהן מורכבות מילים, שליטה במבנה הפונולוגי, היכולת לזהות
פונמות ולהשוות. הפונמות מתחלקות לשני סוגים של הגאים:

• עיצורים – מיוצגים בכתב העברי על ידי אותיות.
• תנועות – מיוצגות בכתב העברי על ידי סימני ניקוד ואמות הקריאה.

שליטה במבנה הפונולוגי, היכולת לזהות פונמות ולהשוות בניהן. ליקוי במודעות פונולוגית מתבטא בקושי לפרק מילים לחלקיהן ולצרף צלילים למילים

תורת הצורות והמבנה של הלשון (שפה = הברות, מילים, צרופי מילים, הטיות של מילים)

היכולת להתמקד בדדר אחד, המטלה אחת מיני רבות ולא בגרויים השונים סביב (תודות לקשב
סלקטיבי איכותי).

החלפת אות קדמית בזו שאחריה ( קלבת שבת במקום קבלת שבת)

פירוק מילה לפונטות/צליליות של המילה (משאית= מ-ש-אית).

חיבור המילה מהברותיה השונות (מ-ש-אית = משאית).

נטייה לתגובה רגשית קיצונית, כשדברים "לא מסתדרים כפי שאתה רוצה". יש איבוד סבלנות
ותגובה לא מתאימה כאשר יש כשלון או קושי בהתמודדות, מול מטלות או מול החלטות מולם.

יכולת הפעלה שכלית התלויה בהפעלה של תהליכי קשב, קליטה , הטמעה, תפיסה חשיבה וזיכרון.
יכולת עיבוד מידע משתפרת עם התפתחות חלקי המוח הקדמיים התורמת להתפתחות הקוגניטיבית
ושיכלול עיבוד מידע בצורה מודעת ולא מודעת. יכולת זו מצריכה משאבים קשביים רבים
ובעיות קשב יכולות לפגוע  ביכולת זו.

תורת צלילי הלשון המדוברת וחוקיהם. פונולוגיה עוסקת ביכולת לזהות את הצליליות של
השפה ולהרכיב ממנה מילים

חזרתיות. תגובה פרסברטיבית הינה תגובה המשכית חזרתית שמטרתה יכולה להשתנות. ניתן
לראות חזרתיות וקושי להפסיק תגובה או המשך ביצוע מטלה, ללא קשר למצב  העכשווי.

קריאה שאינה בשלה, בה הילד קורא את המילה בהברות ומצרף אותם, כגון :מחברת, יקרא
מח-ב-רת ואז יצרף למחברת.

קריאה בשקט "בלב" והקולית היא בקול רם.

אלו רופאי ילדים או משפחה אשר אינם מומחים בנוירולוגיה ילדים
או מבוגרים ואשר עברו השתלמות קצרה של 5 מפגשים בנושא קשב, דרכי איבחון וטיפול.
הם רשאים לאבחן ולטפל בבעיות קשב,בעיקרון- כדי לקצר תורי המתנה לנוירולוגים.
אין התמחות בבעיות קשב. יש התמחות בילדים ויש נוירולוגיה ילדים . לידיעת הקורא.

יכולות נרכשות המבוססות יכולות קשב. אלו היכולות לאירגון, תיכנון, יזימה, קבלת
החלטות, למידה מטעויות,  יכולת הסתגלות למצבים חדשים, יכולות ויסות רגשי והתנהגותי
בהתאם למצב והתאמה של התגובה הנידרשת, אם בכלל ברגע נתון.