מיתוסים על מוח או בילבולי מוח?!

אתם יודעים את התשובה? והמורים של הילדים שלכם?

אתם חושבים  או בטוחים שיודעים מה נכון? או נשענים על מה שאמרו לכם ומה שכולם "יודעים" וספרו לכם? מיתוסים לא פסחו גם על מדעי המוח. ברגע שיש מיתוס לא נכון שניתפס כאמיתי ,קשה לרוב להפריך אותה ולומר "זה לא נכון".  רוצים לדעת אם אתם יודעים את האמת?

אז כיוון שמדעי המוח הם מסוג הנושאים שתמיד מעניינים.  הורים, ילדים וגם מורים רבים מתעניינים במדעי המוח ופסיכולוגיה, כי נושאים של זכרון, למידה, מוטיבציה, סקרנות ויכולת שכלית, הם מאוד חשובים להצלחה בלימודים ובכלל בחיים.  אבל הנושאים של מדעי המוח, הם יותר מורכבים וניתן ליפול בפח פעמים רבות בגלל כל מיני מחשבות מוטעות ושמועות שרצות כבר שנים, ולא ממש נכונות.  למרות שיש התקדמות גדולה במחקר המדעי נוירולוגי לכוון של הבנה למה שיכול לעזור ולכוון ולהתאים ללמידה ולהצלחה עתידית חייבים לסדר את הנכון מזה שאינו נכון, כדי שנוכל באמת לדעת.

אתם לא לבד, במחקר שפורסם ב 08/2017 שערכו באוניברסיטת הרווארד השוו את הידע לגבי המיתוסים הללו אצל מורים בארצות הברית והשוו למחקרים קודמים שנעשו באירופה.

בואו, נסו את השאלות הבאות ובחנו את עצמכם ואז נדבר..

1. אנו משתמשים במוח שלנו 24 שעות ביממה.
2. ילדים חייבים לשלוט בשפת האם שלהם, לפני שלומדים שפה שנייה. אם הם לא עושים את זה, הם לא ישלטו טוב באף אחת מהשפות.
3. לבנים יש מוח גדול יותר מאשר לבנות.
4. אם תלמיד לא שותה כמות מים מספקת (6-8 כוסות ליום) המוח עלול להיתכווץ.
5. זה מוכח מדעית שלתוספים של אומגה 3 ואומגה 6 יש השפעה חיובית על הצלחה אקאדמית.
6. כשאזור במוח ניפגע, אזורים אחרים יכולם לקחת את תיפקודו במקומו.
7. אנו משתמשים ב10% מהמוח שלנו בלבד.
8. שתי ההמיספרות , צד ימין וצד שמאל של המוח, תמיד עובדים יחד.
9. הבדלים בין אנשים עם מוח ימין חזק או מוח שמאל חזק, יכולים להסביר את ההבדלים בין תלמידים.
10. המוח של בנות ובנים, מתפתח באותו הקצב.
11. התפתחות המוח מסתיימת לקראת גיל תיכון.
12. יש תקופות קריטיות ללמידה, שלאחר מכן לא ניתן יותר ללמוד אותם .
13. איחסון מידע במוח מתרחש ברשתות של תאים ומפוזר ברחבי המוח.
14. למידה אינה מתרחשת על ידי תוספת של תאים (נוירונים) למוח.
15. אנשים יכולים ללמוד טוב יותר, אם הוא מקבלים מידע בסגנון המועדף שלהם (שמיעתי, ראייתי, בתנועה).
16. למידה מתרחשת על ידי שינויים והתאמות של הקשרים בין רשתות עצבים.
17. הצלחה לימודית יכולה להיפגע אם מדלגים על ארוחת בוקר.
18. התפתחות תקינה של המוח כרוכה בלידה ומוות של תאי מוח.
19. יכולת שכלית היא תורשתית ומולדת. לא ניתן לשנות אותה עם התנסות וחוויות.
20. אימון גופני קבוע יכול לשפר יכולות שכליות.
21. סביבה עשירה בגרוייים, משפרת את מוחם של ילדים בגיל בגן.
22. לאחר אכילה של ממתקים ושתייה ממותקת, קשה לילדים להיות קשובים.
23. השעון הביולוגי משתנה במהלך ההתבגרות וגורם למתבגרים להגיע עייפים לשיעור הראשון בבית הספר.
24. שתיית משקאות קפאין מעוררים ("משקה אנרגיה"), מוריד עירנות.
25. תירגול של קואורדינציה וקשר עין-יד (כמו כתיבה), יכולים לשפר קריאה.
26. חזרה ושינון של תהליכי למידה ופעולות, יכולים לשנות את המבנה והצורה של מבנים במוח.
27. לומדים מסויימים, יכולים להראות העדפה לסגנון לימוד מסויים (שמיעתי, ראייתי, תנועתי).
28. קשיים והפרעות בלמידה, הקשורים בהבדלים בהתפתחות המוחית, לא ניתן לשפר.
29. התפתחות של קשרים חדשים במוח, תתכן גם בגיל מבוגר.
30. עבודה אינטנסיבית וקצרה על קואורדינציה, משפרת קשר בין מוח ימין לשמאל.
31. יש תקופות רגישות בילדות, שאז קל יותר ללמוד דברים מסויימים.
32. כשישנים, המוח עובר ל"מצב שינה" כמו בטלפון. נח, נם ולא פעיל.

(נ) = נכון

(ל) = לא נכון

תשובות

1. (נ) | 2. (ל) | 3. (נ) | 4. (ל) | 5. (ל) | 6. (נ) | 7. (ל) | 8. (נ)  | 9 (ל) | 10. (ל) | 11. (ל) | 12 .(ל) | 13. () | 14. (נ) | 15. (ל) | 16. (נ) | 17. (נ) | 18. (נ) | 19. (ל) | 20. (נ) | 21.(ל) | 22. (ל) | 23. (נ) | 24. (נ) | 25. (נ) | 26. (נ) | 27. (נ) | 28. (ל) | 29. (נ) | 30. (ל) | 31. (נ) | 32.(ל)

 

"נוירו-מיתוסים" מצטברים ובאים לכיתה מהילדים ומהמורים כאחד. המחקרים מראים שאנשים לרוב מתפתים לתת תשובות ומענים לבעיות הקיימות על ידי מה שנראה כאולי הגיוני, אבל לא תמיד מדוייק. מה גם שאם כתבה עם תמונת מוח (אפילו שלא תמיד קשורה לנושא), יכולה להביא אנשים לחשוב שזה כנראה ממש נכון ומהימן, אפילו אם זה ממש לא. כל המיתוסים הללו קלים להבנה, מתאימים להווי היומיומי, כל הזמן חוזרים עליהם ולרוב קלים לישום, אבל לרוב, אין קשר חזק וממשי או קשר ישיר ומחייב בין המיתוס ללמידה עצמה. מה מנסים בישראל לעשות, ברמה האקדמית הגבוהה –בסוף המאמר.

בואו נתעכב על כמה מהם:

• סגנונות לימוד:

האמונה הרווחת- סגנונות לימוד נחלקים לפי החושים שלנו- שמיעתי, ראייתי ותנועתי. הרבה פעמים תלמידים מחולקים כלומדים טוב בשמיעה, ראייה או תנועה ולכן אם נלמד אותם בדרך היחידה הזו, הם יצליחו יותר, למרות שהראו כבר שאין ממש בתאוריה זו, עדיין 93% מהמורים באנגליה חושבים שכך הוא המצב. כיון שבאמת יש ילדים שמעדיפים לקבל את המידע בצורה כזו או אחרת, וכיוון שיש מורים שגם להם יותר קל להעביר את החומר, לדוגמא, בציורים, כי הם יצורים שלומדים וזוכרים יותר טוב ויזואלית, הרי שיש השתרשות של המחשבה הלא נכונה , שיש רק דרך אחת לתלמיד אחד. אם הוא "ראייתי" רק בתמונות, אם הערוץ השמיעתי, אז רק בהאזנה לקלטות וכו'. האמת היא  שיש אפילו מורים שצייצו בטוויטר, שכך מלמדים אותם בסמינר למורים, מה שמשך הרבה עניין לבילבולי שכל האלה. רק כדי להבין עד כמה זה משמעותי, 5000 דולר הובטחו לכל מי שיכול להוכיח שהתערבות לימודית כזו, עוזרת.  בנתיים, יש יותר מידע על לימוד בצורה אינטגראטיבית שמערבת מה שיותר חושים ללמידה יותר חוויתית, היא שמשפרת.

חלק מאתנו עם מוח ימין וחלק עם מוח שמאל ולכן זה מסביר את צורות הלימוד שטובות אצל כל אחד. העובדה היא שההמיספרות (ימין ושמאל) עובדות תמיד יחד ובמקביל בתהליכי חשיבה. אין הוכחה חותכת כי דרכי הלמידה של אנשים שונים יכולה להתבסס על דומיננטיות של צד זה או השני.

• התפתחות המח מסתיימת לקראת גיל ההתבגרות:

התפתחות המוחית מתחילה עוד בהיותנו עוברים וממשיכה עם יצירה של חווטים חדשים וקישורים ומערכות תקשורת בין רשתות עצביות, במהלך הינקות, ילדות, וההתבגרות. היחוד בגיל ההתבגרות הוא הבשלה של החלקים הקדמיים של המח (המצחיים, פרונטאליים) האחראיים בין היתר על ויסות כללי של התנהגות, רגש, קבלת החלטות, תיעדוף פעולות ועוד. מי שירצה מוזמן לקרוא ספר ניפלא בשם "המוח בגיל ההתבגרות"

• למידה מתרחשת כי נוצרים יותר תאי מוח:

האמת היא שיש לנו פחות תאי מוח ככל שאנו מזדקנים, אבל, ככל שאנו לומדים, לא רק בבית הספר, אלא גם שפה חדשה, גם ריקודים חדשים, גם כתיבה עוורת וממשיכים ללמוד מהתנסויות ומרחיבים מעגלי חברים, יש יותר ויותר קישורים בין אזורי מוח ויותר חיזוק של הרשת העצבית האחראית על למידה. בכך אנו יכולים לומר שאנו משנים את מוח שלנו כל יום !!

• סימן מוכר ללקות למידה, דיסלקסיה, היא כתיבה של אותיות הפוך או דומה (ת-ט, כ-ק, א-ע):

לקות למידה שפתית היא דיסלקסיה, אבל יש סוגים רבים בתוך המצב הזה. לרוב הילדים יש באמת קושי פונולוגי, בצליליות של השפה ולהתאים צליל לצורה. זה יותר מאשר זיהוי אותיות כצורות מורכבות. למרות שחלק מהדיסלקטיה אכן יכתבו ויטעו באותיות, זה לא משהו יחודי רק להם (תישאלו מורות של כיתות א-ד).

• יכולת שכלית היא תורשתית ולא ניתן לשנותה עם שינוי סביבה והתנסויות שונות:

זה ממש לא נכון. יכולות שכליות הם אומנם בחלקן תורשתיות, אבל, ויש כאן אבל גדול, הם מושפעות מאוד מאוד מגורמים סביבתיים וחשיפה ותלויות בהתנסויות שעוזרות לפתח את היכולת הפנימית. שני אנשים עם יכולת גבוהה יוכלו למצוא עצמם בשני צידי המתרס של אותו המצב, תישאלו את הילדים שלכם על הסרט, מגה –מח.

• אנו מנצלים רק 10% מהמוח שלנו

ממש לא נכון. בוגר בריא, מנצל 100% מהמוח שלו כדי להתפתח ולא רק לשרוד. ככל שניתשמש בו יותר, הוא יראה תפוקה גדולה יותר, נסו.

• כשאנו ישנים, המח עובר ל"מצב שינה"

כמו שתבינו כמו יותר מ2 מיליון איש שראו את הסרטון שלי ב TED , תבינו שמוח שלנו מראה גלים של פעילות ממשית במשך כל שינה. בחלימה זה ממש דומה לעירות, רק שהגוף לא זז. המוח עובד 24/7 ולא רק כשאנו מתעוררים עד שנירדמים. תהליכים רבים של למידה, ישנון וויסות מערכות הגוף שונות, מתרחשות בשינה.

 

אז למה אנו ממשיכים להאמין בזה?

אם ניסיתם את השאלון וחשבתם שהרוב נכון, אתם לא לבד, 76% מהאוכלוסיה שנישאלה, 59% מהמורים ו50% מאנשים שאינם מהתחום ונחשפו למדעי המוח חשבו שהנאמר מעלה על דיסלקסיה הוא "נכון".

אז נכון שהרבה אנשים חושבים בטעות, אבל מחקר שהתסכל על המיתוסים העיקריים שאינם נכונים – הם על סגנונות לימוד, דיסלקסיה, ו "אפקט מוצארט", על למידה ופיתוח מוח התינוקות כשמאזינים למוסיקה קלאסית של מוצארט (זה לא נכון), חלוקה של דומיננטיות של מוח ימין ושמאל, וניצול של10% מהמוח.

ולכן, ניתן לומר לסיכום שהממצאים והניסיון עד כה, מראים שלימוד המחנכים על מדעי המוח, יכול לעזור לצמצם את התופעה, של מיתוסים לא נכונים, אבל, לאו דווקא להכחיד אותה. בשלב הזה החוקרים בתחום של נוירו-פדגוגיה, הוא לפתח כלים ללימוד והעברה של מידע נכון ולתקן את כל הטעויות הנפוצות כל כך. יש ניסיון להביא ללימוד אינטרנטי של מורים ולכוון לתיקונים של טעויות נפוצות אלו.

 

ובישראל?

כמו שטוען פרופ' יצחק פרידמן הוא ראש התכנית לתואר שני במינהל מערכות חינוך ומייסד המרכז לנוירופדגוגיה במכללה האקדמית אחוה במאמר בעיתון הארץ:

" פעמים רבות מורים מלמדים תוך הישענות על ניסיון העבר, לפי שיטות הפדגוגיה הקלאסית, שחלקן מצליחות וחלקן לא. עם זאת רבים מהם כן מעוניינים למצוא דרכים חדשות לפרקטיקה החינוכית שלהם. אחת כזו היא נוירופדגוגיה – חקר המוח בתחום החינוך. מחקרים מצאו כי מורים שלומדים את תחום חקר המוח והקשר שלו לחינוך חשים יותר סבלנות ואמפתיה לתלמידים, בעיקר אלו שאינם משתפים פעולה בכיתה, ומקבלים פרספקטיבה שונה עליהם. זאת מכיוון שהם מבינים מקצת מן התהליכים הייחודיים שמתרחשים במוחם. כך הם גם מאשררים את הגדרת ההוראה כעיסוק בפיתוח הבינה וההשכלה של התלמידים. הבנת תחום חקר המוח אכן חיונית לשיפור איכות ההוראה והלימוד ויכולה להניב שינויים מבורכים. להלן כמה דוגמאות מרכזיות לאופן שבו המוח עשוי להשפיע על הלמידה..

מודל העבודה של התחום מבוסס על דיאלוג בין אנשי מקצוע מתחום הנוירופדגוגיה לבין אנשי חינוך, שבו האחרונים נחשפים למידע ביולוגי-נוירולוגי-פסיכולוגי ומעלים הצעות ליישומו בפועל. באופן כזה נוצרים שיטות ואמצעי הוראה חדשים, שמשלבים את הפדגוגיה הקלאסית הוותיקה ואת מדעי חקר המוח, ויכולים לתרום לחשיבה מחודשת בחינוך ולהעצים את התלמידים.

 

 

References

• Kelly Macdonald, Laura Germine, Alida Anderson, Joanna Christodoulou, and  Lauren M. McGrath. "Dispelling the myth: Training in education or neuroscience decreases but does not eliminate beliefs in neuromyths" Published online Aug. 10, 2017. Frontiers in Psychology. DOI: 3389/fpsyg.2017.01314
• Dekker, Sanne, Nikki C. Lee, Paul Howard-Jones, and Jelle Jolles. "Neuromyths in education: Prevalence and predictors of misconceptions among teachers." Frontiers in Psychology3 (2012). DOI: 3389/fpsyg.2012.00429
• Pasquinelli, Elena. "Neuromyths: Why do they exist and persist?" Mind, Brain, and Education 6, no. 2 (2012): 89-96. DOI: 1111/j.1751-228X.2012.01141.x
• מורים שלומדים כיצד המוח עובד יכולים להיות יותר אמפתיים לתלמידיהם. כיצד נוירופדגוגיה – חקר המוח בתחום החינוך – יכולה לשפר את איכות ההוראה והלמידה. https://www.haaretz.co.il/news/health/.premium-1.4465166