הסימנים הראשונים של אוטיזם הם העדר התנהגויות תקינות התפתחותיות לגיל הילד., אבל בחלק מהילדים קשה להבחין בסימנים המוקדמים של אוטיזם . חלק מהתינוקות האוטיסטים אינם מגיבים למגע או שנרתעים ממנו, חלק לא מראים שמחה לקראת המטפלים שלהם והוריהם ואינם מושיטים ידיים כדי שירימו אותם, ואינם מתבוננים על האם בעת ההאכלה.
מה עוד לחפש? אז אם הילד שלכם:
- אינו יוצר קשר עין רציף וטוב
- אינו מחייך כשמחייכים אליו
- אינו מגיב לשמו או לקול מוכר
- אינו מנופף לשלום ואינו משתמש במחוות אחרות , ג'סטות, על מנת לתקשר
- אינו מגיב כאשר מבקשים אותו להצביע על חפצים
- אינו בוכה או קורא לכם על מנת לזכות בשימת לב
- אינו יוזם או מגיב לליטופים
- אינו מחקה את התנועות והבעות הפנים של סביבתו
- לא יוזם או לא מצטרף למשחק עם אחרים
דגלים אדומים?
- בגיל 6 חודשים אין חיוכים או ביטויי שמחה ברורים, אין "שירה ביחד".
- בגיל 9 חודשים: אין תנועה מוגברת, תגובה לצלילים, חיוכים או הבעות פנים אחרות.
- בגיל שנה: חוסר תגובה לשמו, חוכמות של ילדים, כמו "איפה אור?" למחוא כפיים.. או קשקושים, העדר מחוות כגון הצבעה, מגע או נפנוף.
- בגיל 16 חודשים: אין מילים דבורות – אחור שפתי, אין אמא אבא.
- בגיל שנתיים: מחסור במשפטים בעלי משמעות- אין אפילו צרוף של שתי מילים- אימא בואי, איפה אוכל.
האבחנה לאוטיזם נקבעת על פי חסכים בשני תחומים בלבד:
- לקות בתקשורת חברתית ואינטראקציה הדדית
- דפוסי התנהגות מוגבלים וחזרתיים, פעילויות ותחומי עניין מצומצמים.
נדרשים 4 קריטריונים לקיום האבחנה של אוטיזם:
א. חסך קבוע ומתמיד בתקשורת חברתית ואינטראקציה בין –אישית מעבר לכמה הקשרים, אשר בא לידי ביטוי בהווה או ניתן ללמוד על קיומו מההיסטוריה ההתפתחותית והוא ניכר בתחומים הבאים:
- חסך בהדדיות רגשית-חברתית ( למשל: חסך או קושי בניהול שיחה, הפחתה בשיתוף הרגשי, חוסר יכולת ליזום או להגיב ליוזמות חברתיות)
- חסך בתחום תקשורת לא מילולית לצורך קיום אינטראקציה חברתית ( למשל: קשיים באינטגרציה בין תקשורת מילולית ולא מילולית, לקויות בקשר עין, שימוש לא תקין במחוות ועד היעדר הבעות פנים ומחוות לא מילוליות)
- חסך בפיתוח, שימור והבנה של קשרים רגשיים בהתאם לרמה ההתפתחותית. (למשל: קושי בהתאמת ההתנהגות להקשר, קושי בשיתוף במשחק דמיוני , היעדר יכולת לייצר חברויות וחוסר עניין בבני הגיל).
ב. שטחי עניין, פעילות והתנהגויות מצומצמים וחזרתיים הבאים לידי ביטוי בהווה או על פי דווח מהעבר בלפחות 2 מתוך 4 התיאורים הבאים:
- הופעת תנועות מוטוריות סטריאוטיפיות וחזרתיות (נפנוף ידיים, סיבוב ) שימוש חזרתי וסטריאוטיפי בחפצים (סידור בשורות), שימוש ברוטינות של דיבור (אקולליה, ציטוטים, שינון)
- קיבעון התנהגותי והיצמדות רבה לרוטינות, להפקות מילוליות מסוימות, והתנגדות לשינויים (קשיים במעברים, חשיבה נוקשה וטקסיות).
- תחומי עניין מצומצמים בעיקר חריגים מבחינת עוצמה ומיקוד (עיסוק יתר בחלקי חפצים, או בחפץ מסוים, חזרה ללא סוף על אותה התנהגות או אותו סיפור).
- תגובת יתר או היעדר תגובה לגירוים סנסוריים או עניין חריג בגירוי סנסורי מסוים. (חוסר תגובה לכאב או טמפרטורה, תגבה אברסיבית לצליל מסוים או מרקם מסוים, הרחה ונגיעה בחפץ מסוים, התמכרות לגוי של אור או תנועה חזרתית).
ג. כל הסימנים גורמים ללקות קלינית מובהקת בתחום החברתי, התעסוקתי והתפקודי של הנבדק.
ד. ההפרעה אינה מוסברת על ידי לקות אינטלקטואלית או איחור התפתחותי גלובאלי. הקשיים החברתיים חמורים יותר מהצפוי על פי הרמה ההתפתחותית הגלובלית של הנבדק.
יש לציין כי השינויים העיקריים בין ההגדרות הקודמות של אוטיזם, לבין החדשות מ 2013, כוללים מספר שינויים מהותיים בהגדרה של הלקות על הרצף האוטיסטי. השינויים הבולטים הם:
א. איחוד כל חמש הלקויות תחת שם כללי Autistic Spectrum Disorder
ב. הגדרת הלקות על פי שני תחומים בלבד ולא שלושה תחומים כמו בעבר.מתוך השלשה, הורד החלק המתייחס ליכולת שפתית וללקויות בתחום תקשורת ושפה.
ג. נבנה סולם של 3 דרגות חומרה אשר נקבעות על פי מידת הצורך בתמיכה לשם תפקוד והסתגלות. החל מדרגה קשה המביעה צורך הכרחי בתמיכה בכל תפקודי החיים, עד לצורך במצבים ובהקשרים מסוימים בלבד- דרגה קלה
ד. השמטה של התייחסות מפורשת להעדר משחק דמיוני כחלק מהתנאים המגדירים לקבלת האבחנה.
ה. שיוך המאפיין של דיבור חזרתי וסטראוטיפי- שינון וציטוט ללא הבנה, כמו גם עיסוק מילולי אובססיבי על תחום עניין מצומצם לקטגוריה של דפוסי התנהגות מוגבלים וחזרתיים.
ו. צירוף המשתנה של רגישות יתר והעדר רגישות חושית לקטגוריה של דפוסי התנהגות מוגבלים וחזרתים.
ז. התייחסות לתפקוד האינטלקטואלי כסעיף נלווה לאבחנה.
ח. התייחסות לקיום לקות בשפה ולרמת השפה בשימוש (פרגמטיקה) כסעיף נלווה לאבחנה.
על מנת לקבל אבחנה צריכים להתקיים שלושה תנאים נוספים:
- הסימנים חייבים להיות קיימים מוקדם בילדות (לא תמיד כולם יהיו גלויים מיד באבחנה וכן לעיתים חלקם יטושטשו במהלך החיים בזכות למידה והתערבות טיפולית לאורך החיים)
- כל הסימנים יחד גורמים ללקות קלינית מובהקת בתחום החברתי, הלימודי, התעסוקתי, והתפקודי של הנבדק
- ההפרעה החברתית אינה מוסברת על ידי לקות אינטלקטואלית או איחור התפתחותי גלובלי. כלומר, הקשיים החברתיים חמורים יותר מהצפוי על פי הרמה ההתפתחותית הכללית של הנבדק.