אלרגיה ושינה, מה הקשר?

אלרגיות עונתיות או כאלה שנמשכות לאורך כל השנה, נפוצות בילדים ויכולות לגרום להפרעות בשינה או להחמיר אותן. כל האלרגיות המקושרות לנזילות מהאף, גרודים בגרון או שיעול כרוני ( אשר לרוב מחמיר ומתגבר בלילה בשל המשך מצב הנזילות מהאף), מביאות לשינה לא יציבה, מופרעת ובעייתית.

ילדים עם גרדת העור ( אקזמה) נוטים לשינה מופרעת, בעיקר בשל גרד ותחושת אי נעימות של העור כל הלילה.  ילדים עם בעיות של דרכי הנשימה העליונות, כגון בעיות סינוסים ונזלת אלרגית עונתית, יסבלו יותר ובעיקר אלה עם רקע של אסטמה או זיהומי סינוסים חדשים.  צריך לזכור כי לכמעט 60% מהילדים עם אסטמה יש בעיות שינה וסמפטומים של אסטמה, בין אם התקף או שיעול, מחמירים בלילה, החלק מהילדים יכולים ליהיות רק בלילה כלל לא ביום ( Nocturnal Asthma, אסטמה לילית) ואסטמה ככלל מעלה הסיכוי להפרעת נשימה בשינה ודום נשימה חסימתי בשינה .  תרופות אשר יכולות לטפל בסימפטומים הנ”ל ללא השפעה על השינה, הן המפתח לטיפול. כמו כן יש לזכור שילדים הישנים בחדר בו נוטרלו גורמי אלרגיה כגון אבק, פרחים,חיות, ושימוש במצעים נכונים לכריות והוצאה של בובות פרוותיות ודומיהן ישנים טוב יותר.

אז למה נוירולוג ילדים כותב על אלרגיה ושינה? התשובה היא היסטאמין.

היסטאמין הוא מעורר עיצבי (נוירוטראנסמיטור) המופרש, יחד עם עוד מעוררים אחרים בחלק של המח הניקרא גזע המח, חלק שבין שאר פעולותיו החשובות עד מאוד,אחראי עלהפרשת חומרים מעוררי מוח ותורם יחד עם מעוררים אחרים לעוררות של קליפת המח. כיוון שתגובה אלרגית גורמת להפרשת היסטאמין מוחית בנוסף, הרי שהמחשבה היא שיש לנו השפעה כפולה הן על האלרגיה הניראית לעין והן על האלרגיה עימה הילד והוריו הולכים לישון.

תרופות הניתנות למניעה וטיפול של אלרגיה, אנטיהיסטמינים, יכולות להוריד את רמת התגובה האלרגית של הגוף ולשפר את מצב העור או הנזלת או הסימנים הנשימתיים. בצורה כזו יכולים ילדים אלה והוריהם לישון טוב יותר ולחוות עוררות יומית טובה יותר.  שינה טובה, כפי שכולנו אמורים כבר לדעת, תורמת בכל גיל, ליכולות מחשבתיות, יכולות ויסות של ריכוז, קשב ופעלתנות בגדר הנורמאלי. כמובן, יש לזכור כי בתינוקות להן חשובה השינה גם להתפתחות הכללית, איכות השינה ( ללא יקיצות והתעוררויות בלתי פוסקות)  ולא רק משך השינה חשוב עד מאוד להתפתחות התקינה.  מצד שני, תרופות הניתנות להורדה של מרכיבי אלרגיה, יכולות לגרום לאנטי עוררות ושינה. התרופות האנטי-היסטאמיניות הישנות עשו כן (אהיסטון לדוגמא) והאזהרה הייתה לא לנהוג או לשתות אלכוהול כאשר נוטלים אנטיהיסטמינים. היום רובן,לשמחתינו, לא מיישנות כל כך, למרות שיש כאלה הנימכרות על מנת לגרום השראת שינה לאלה שלא נירדמים כגון תרופה בשל TONIGHT . בתרופה זו הגבירו והעצימו את החלק האנטיהיסטאמיני, התורם להירדמות, וחיזקו אותו, כדי להביא את המוצר לרמה של “גלולת שינה”

בילדים אלרגיים המקבלים פניסטיל, לוראסטין, סינגולייר ,סטרואידים ואחרים, השינה עם כך לא יציבה בשל בעייה ראשונית גופנית פסיולוגית, והסיבה השנייה, יכולה ליהיות התרופות עצמן. סטרואידים, היא דוגמא טובה לתרופה הניתנית למצבים אלרגיים על מנת לטפל או למנוע התקפים  כאלה. יש שמקבלים אותם בכדורים דרך הפה, יש כאלה בשאיפה ויש על פני העור. יש מספיק דיווחים, כמו גם בני משפחה שיגידו זאת- סטרואידים מעוררים ולא כדאי לתת מנה טיפולית מאוחר מדי ביום, או שהילד לא ירדם בזמן.

כשפונים אלי כרופא שינה ונוירולוג ילדים בשאלות על ילדים אלרגיים והשינה המופרעת שלהם, התשובה שאני נותן להורים לילד אלרגי עם בעיות שינה, היא משולבת. בעיקרון יש מספר גורמים שיש לנטר וחלק לנטרל, אך תמיד יש לשמור על הגיינת שינה טובה, ועל הרגלי שינה טובים. הגיינת שינה טובה כוללת גם שליטה באלרגנים בסביבת השינה של הילד ובתרופות אותן אנו נותנים. וכרופא ילדים, אני אומר שחשובה מאוד השליטה במחלה הבסיסית והכנסה של מחשבה על בעייה בויסות חושי תחושתי בנוסף, היכול להעצים את הבעייה.

אז אם ילדכם אלרגי ולא נירדם- כדאי להתחיל לנטרל סביבתו, ולנטר איכות טיפול.בעיות שינה אצל ילדים אלרגי