איך תשנו טוב בלילה?

אז מה אם הוא נירדם עם מוצץ? אז מה אם הוא נירדם עם בקבוק? או ביניקה מהציצי? או בקפיצה על כדור פסיותראפיה ? או בעגלה/ מכונית בנסיעה באיילון או על פני מרצפות משתלבות (אפקט אקרשטיין אני קורא לזה)? . זה רע? למה לשנות עד שאנו ישנים?

שלושה אפקטים של התמדה שיכולים בעצם להביא לקפיאה על השמרים ובעלי פוטנציאל  לחולל נסיגה ביכולות של הפעוט לשינה עצמאית אמיתית ולעצמאות כללית אחר כך:

1. שימור המצב הקיים– ה”סטאטוס קוו”. זה נוח זה טוב בינתיים וניתן לחיות עם זה
2. “עלות ההשקעה” היא בכמה מאמץ הגענו עד הלום ועד כה הצלחנו. עובדה- התינוק ישן כמעט כל הלילה לבד. כמו שבעל קמצן לא רוצה להתגרש כי “השקיע ” המון כסף בטיפוח אישתו.
3. אינרציה של אי הפעולה – מצב שבו החמצנו הזדמנות אחת, אומרת שכניראה נחמיץ הלאה הזדמנויות נוספות בשל תחושת החרטה הראשונית שלנו על הפיספוס הראשוני וניתקע בחוסר רצון לשינוי.

למה כל זה?  כי  יש לשנות. הרבה הורים פונים אלי לייעוצים פרטיים בשאלות דומות של למה לשנות ואם כדאי. ובכן, ההקבלה האפשרית בין עבודה, זוגיות ומשפחתיות ומצד שני  יכולות השינה של הקטנצ’יק בבית חד הם.

היכולת של ילד להירדם יפה וטוב עם כל דבר שבו הוא תלוי, נשאר תלוי ועומד, וכולנו יודעים שזה יפול ויגמר מתישהו. אז בואו נבין ונעשה משהו בנידון.           ילד שנירדם בכל צורה אפשרית, כדוגמת אלה שפירטתי מעלה, ולא במיטתו, בחדרו, מלווה הגיינת שינה טובה, צפוי שיחול שינוי לרעה לאחר גיל 6 חודשים ויהיה קשה להחזירו לשינה טובה עצמאית ורציפה. לא בלתי אפשרי, אבל קשה בכל זאת.

כאשר מגדירים שינה טובה על פי 5 מדדים:  כניסה טובה לשינה, שינה רציפה, חוסר הפרעות שינה, התעוררות בבוקר ויום מוצלח שכלית, התפתחותית ורגשית, הרי שהמדד הראשון והשני מבחינתנו תלויים ביכולת הילד ללמוד ושל ההורים לאפשר למידה כזו. לזכור- לימוד הוא שינוי מבוקר בהתנהגות. יכולת הילד להירדם ללא עזרה מוחשית וללא חפצי מעבר, חיתול על הפנים או בנסיעה במכונית ( מה גם שצפוייה העלאה נוספת במחיר הדלק…) היא מתנה. יכולותינו לראות את ההצלחה החלקית שלו- נירדם, אך תלוי בדבר – היא בעייתית. המטרה שלנו היא לתת לילד היכולת להירדמות עצמאית ולאפשר לו להרדים עצמו שוב, גם ללא עזרתנו בלילה, ללא עזרתנו בלהחזיר מוצץ, או להניק שלא צריך כבר, או לתת בקבוק, או לצאת לנסיעה בלילה. יכולת להירדם לבד היא אחד הסימנים הראשונים של התפתחות תקינה בבחינת יכולות בניית עצמאות עתידית של הילד שלנו. מי שלא רוצה ילד עצמאי מספיק, או מעדיף להילחם בשינה שלו ולא לישון בעצמו גם בהמשך השנים ( בעיות לא נעלמות, הן רק משנות צורה) מוזמן לתמוך ולא לאפשר עצמאות. מי שרוצה ילד עצמאי וישן טוב, כדאי לו לשנות גישה.