ספרים וסיפורים לפני השינה

סיפור לפני השינה הוא מנהג משפחתי נכון ובריא העוזר להכין את כולנו לישון. המנהג מהווה חלק ממה שניקרא “טכס שינה” ומ”הרגלי שינה” טובים. כדאי לקרוא סיפורים לילדים מגיל ינקות ולאורך גיל הילדות.‏  נכון שלתינוקות ועוללים קטנים לא דרוש הספר וניתן לספר את קורות היום, אבל לסיפורים לפני השינה יש יתרונות רבים, להורים ולילדים גם יחד.  ההשפעה המרגיעה של קריאת סיפור לפני השינה, תורמת לקשר בין הילד להורה.  הקירבה הגופנית, הקול המרגיע והריח של האדם הקרוב והאהוב ליד, תורמים להשפעה המרגיעה של האווירה שלפני השינה ותורמים גם לקשר הרגשי הלא מילולי בין בני המשפחה האותה סיטואציה. אווירה זו מאפשרת, כמו כן, הירדמות נעימה ומעבר נוח יותר בין עירות לשינה.

הסיפור המוקרא חשוב שיהיה מותאם לגיל הילד, ליכולת הבנתו, התפתחותו ותחומי עניינו. יש שממציאים סיפורים מחיי היומיום עם שם הילד כגיבור (הם מתים על זה), יש שמספרים סיפורים בחרוזים (איציק, מיציק ופליציק היו שלושה חברים טובים….) או ספרים עם מוטיבים חוזרים, כגון איילת מטיילת. יש סיפורים קצרים של מספר דקות ויש כאלה עם פרקים קצרים כמו גורג הסקרן או  ארוכים יותר כמו עלילות הרוזן מינכאונזןלילדי כיתות ד-ח המחולקים לאורך חודשים ארוכים, יש כמו האקלברי פין ותום סוייר המיועדים לילדים השובבים של כיתות א-ג ( ועם מוסר השכל מעולה תמיד). יש סיפורים המנסים ללמד את הילד לישון ולמה זה כדאי (הילד שלא רצה לישון, רותי תישן ותישן )

הקראת סיפור לפני השינה לילדי הבית תופסת יותר הכרה ויותר הורים המגיעים אלי לייעוץ ברפואת  שינה לילדיהם, מספרים על סיפור לפני השינה כחלק ממנהג קבוע, בילדים בגילאים שונים.  באופן כללי ניתן לומר שההתרשמות היא שכשליש עד מחצית ואולי יותר מההורים מקריאים סיפורים, עם ירידה לאורך שנות לימוד קריאה בכיתות נמוכות של בית הספר היסודי.

לילדים עם דיסלקסיה ובעיות שפה וקשיי קריאה,  החשיבות היא אדירה. ילדים אלו לא יכולים לעשות זאת לבד ולרוב ללא הצלחה. ההקראה חושפת את מוחם להפעלה דמיונית של הסיפור והתעסקות עם מילים לא מוכרות והמראה שלהם, בעיקר עם סיפורים המלווים קומיקס ( בון, יומנו של חנון) שההורים יכולים כמו ב”פסוקו של יום”, לעבור עם האצבע ולהראות את המבנה שלה.

מחקרים הראו כי  סיפור, לאורך היום בכלל ולפני השינה בפרט, ובעיקר באופן קבוע מהווה חשיפה משמעותית של הילד לאוריינות מגיל צעיר, להקניית מודל הורי לקריאה, והגברה של מוטיבציה של הילד לקריאה בעצמו.הקראת סיפור לפני השינה, כמו גם לפעילויות משותפות רבות נוספות של ההורים עם הילדים, יש משמעות רבה להתפתחותם של הילדים.‏

למי מבין ההורים שרוצה לקרוא ספרים טובים העוסקים ספרותית בשינה ולא מהפאן המקצועי, יש מספר ספרים שכדאי להתעניין בהם:  אחד הספרים המעניינים שיצאו בשנים האחרונות הוא The Family Who Couldn’t Sleep    של DT Max מספר על קבוצת מחלות מיוחדות, וביניהן על משפחה איטלקית הנושאת בקרבה מחלה סופר נדירה (1:30000000באוכלוסיה הכללית) ותורשתית (אצלם 1:2) המערבת את המח, באופן דומה למחלת הפרה המשוגעת (שם חלבונים הורסים את המח והופכים את החומר הלבן בו לספוגי). מחלה זו הופכת את החולים בה לכאלה שסובלים מחוסר יכולת להירדם, כמו גם בעיות תנועה וקשיי הליכה, עד מוות. מחלה זו נקראת Fatal Familial Insomnia   ושייכת לקבוצת המחלות המועברות על ידי הידבקות בפריונים PRIONS שהינם חלבונים- לא חי ולא צומח, לא חיידק ולא וירוס, אך יכולים להדביק ולגרום נזק.  יש כמובן את שינה/הרוקי מוראקאמי המספר על אישה בשנות ה30 לחייה הסובלת מאינסומניה וקשיי שינה שאם בתחילה גרמו הרבה בעיות והוסיפו הרגשה רעה, הרי שלאחר מכן היא מוצאת את בעיית השינה שלה, מקור עוררות מחשבתית לקורה איתה והחלטות שיש אולי לממש. הרוקי ממשיך עד מצב בו אנו הקוראים מבולבלים לגבי מה מציאות ומה חלום.  ויש את לפני השינה של ס.ג’.ווטסון (Before I Go to Sleep – S. J. Watson) ראה אור לפני שנה ומספר על   כריסטין בת ה- 47, אשר בעקבות תאונת דרכים מאבדת את כל זיכרונותיה כל לילה בשנתה, שוכחת את שמה, את עברה, את האנשים בחייה וכאשר היא מתעוררת, נדמה לה שהיא בשנות העשרים לחייה ובכל בוקר היא מגלה שזה לא כך. היא צריכה ללמוד מחדש מי היא ומי היתה מתעוררת משנתה. לאוהבי רומן מתח סוחף עם זכויות לסרט שרכש הבימאי של בלייד ראנר