ללמוד בשינה, האם זה החלום הבא?

אין תלמיד או סטודנט שלא היה רוצה במקום לשבת על הספרים והמחברות ולשנן, ללכת לישון. ומה היה קורה אם אמרנו להם, לצחצח שיניים, ללבוש פיז’מה לחבוש האוזניות וללכת לישון. האם הם יוכלו להקשיב לחומר הלימוד בשינה ויצליחו במבחן.

עוד כאשר למדתי היפנוזה (כן כן, גם היפנוזה), שאלה שחזרה אצלנו כתלמידיו של דר’ סולומונוביץ וגם אחר כך אצל המטופלים הצעירים שלי (רופא ילדים בכל זאת) היא האם ניתן להפנט אדם כדי שילמד בזמן תהליך ההיפנוזה, ללא צורך בעזרה. מעבר לחומר לימוד כגון מתמטיקה בתיכון או נוירולוגיה בבית הספר לרפואה, או סתם לנאום בעצרת האו”ם, אחת השאלות המסקרנות היא האם ניתן ללמוד שפה חדשה. היו ניסיונות כאלה בתחילת המאה ה20 והרעיון ניראה מעולה. הצלחה לא הייתה שם וניראה שמי שרוצה ללמוד צרפתית לטיול הבא כדאי שיתחיל ללמוד בעירות מלאת ריכוז.  אבל העניין באפשרות לא נסתיים והיום אנו (הקהילה של רופאי שינה וחוקרי שינה) מנסים להבין לא רק האם ניתן לקבע זיכרונות בשינה, אלא האם ניתן ללמוד דברים חדשים בזמן שהעניים עצומות, הקשב יורד והמח על “טייס אוטומאטי” .    לפי מחקר שיצא ממכון ויצמן לא מזמן – האפשרות קיימת.!!

במחקר זה השמיעו החוקרים צלילים לקבוצת מתנדבים ישנים ולאחר מכן ( כמו התנייה פאבלובית) נתנו להם להריח נייר ספוג בריחות שונים: דג רקוב, דאודורנטים, נבלה וכיוב’. בשל הריחות החזקים המוכרים לכולנו, לנבדקים פעל רפלקס ההסנפה ובעיקר הסנפה חזקה לריחות הנעימים. לאחר מכן גם בהשמעה של הצלילים עצמם ללא גרוי הריח, התגובות תאמו את אורך ההסנפה. עד כאן דומה לניסויים של פאבלוב והכלבים, וכמו בניסויים קודמים על תינוקות אדם על ידי צליל ונשיפת אוויר בפניהם בשינה. הלימוד הזה לתגובה לצליל נישאר גם למחרת כאשר הם היו ערים וכלל לא ידעו מה קרה בלילה. אז מה מיוחד בניסוי זה? ובכן- יש מספר הבדלים מעניין. העובדה שניתן ללמוד לא רק ללא ידיעה, אלא גם בשינה כאשר אנו בשינוי מודעות ( ולא כמו בהיפנוזה בה יש תהליך מודע ומלא שליטה של המהופנט). צריך לזכור כי אנו תומכים בגרסה שבמשך הערנות שלנו (לרוב במשך היום) אנו מקודדים זיכרונות ובלילה מאחסנים אותם במגרות הנכונות. כעת במחקר זה ההבנה הזו, לא כל כך ברורה והגבול של לימוד וקיבוע זיכרונות בשלבי עירות ומודעות שונים, לא ברור עד כדי כך. ההתנייה הנוכחית איננה קלאסית כמו פאבלוב אלא “trace conditioning” דהיינו יש הבדלי זמן גדולים, במונחים של מדעי המח, גדולים משנייה אחת בין הגירויים. זוהי כבר יכולת למידה מתקדמת יותר ומרוכזת באזורי מח קצת שונים. כאן החידוש.

 

האם נוכל ללמוד ממש חומר לימודי ובאמת להניח את ספרי הלימוד תחת הכרית ולקום בבוקר ולקוות שהכל עבר למח בדיפוזיה? כניראה שלא. אבל, לדעתי,יש לכך אפשרויות טיפול אחרות התלויות בהתנייה. מנהגים לא טובים כגון התמכרויות לסיגריות אחרי ארוחה או יחד עם קפה, או הצורך הבלתי נישלט למתוק בסוף הארוחה יהיה ניתן ללמד להפסיקו בזמן שינה בהתנייה נכונה. לכך יש עתיד גדול ואפילו בריא. להורה המעשן, לאימא שרוצה מתוק בסוף הארוחה. וכנוירולוג ילדים -אולי לטיפול בטיקים בילדים ובחרדות מסויימות כגון נאום באו”ם כשיש לך פחד במה.