מניעת חשיפה למדיה לפני גיל שנתיים

 נייר עמדה – נובמבר 2014

מחקרים מראים כי 90% מהורים לתינוקות מתחת לגיל שנתיים בארה"ב, מדווחים כי ילדיהם צופים בצורה כלשהי במדיה אלקטרונית. בגיל 3 שנים לכמעט 1/3 מהילדים יש טלוויזיה בחדרם. מחקרים בארה"ב הראו כי ילדים מתחת לגיל שנתיים צופים בטלוויזיה בין שעה לשעתיים ביום בממוצע, אך 14% צופים במדיה במשך שעתיים ביום ויותר. ילדים נחשפים למדיה בפרקי זמן משתנים: ישנם הצופים בסרט DVD למשך כחצי שנה, בזמן שהוריהם עסוקים במטלות הבית, לעומת אחרים הצופים בתוכניות טלוויזיה במשך ארבע שעות ויותר ביום. עוד נמצא כי ילדים מרקע סוציו-אקונומי נמוך, וכן ילדים לאמהות חד הוריות או אמהות בעלות השכלה פחות מתיכונית, מבלים באופן יומיומי זמן רב יותר מול המסך.

play

אני מביא את נייר העמדה בנושא של מדיה בתינוקות, לאחר שאלות רבות מהורים רבים בנושא של חשיפה למדיה בגילאים הצעירים.  אני מביא כאן את הקישור לנייר העמדה של ההסתדרות הרפואית בישראל ושל האיגוד הישראלי לרפואת ילדים.

לאלו הרוצים רק את הנקודות החשובות למחשבה- בבקשה:

  1. טלוויזיה לא אמורה לדלוק ברקע סתם.
  2. טלוויזיה אינה שומר ילד, כמו שהילד אינו שומר מסך. היא לא שמרטף, אפילו אם התוכנית "חינוכית"
  3. ילדים לא אמורים לצפות לבד בתוכניות טלוויזיה, בעיקר אם יש צורך בפיתוח אינטראקציה הורה-ילד.
  4. אפילו בתוכניות חינוכיות לגיל הרך, צריך לזכור שילדים אמורים להיות מרוכזים בתוכנית ולהבין התוכן, אבל, לכל ילד יש יכולת שונה תלויה ברמה ההתפתחותית שלו.
  5. תינוקות בני פחות משנה אינם עוקבים אחר צילומי מסך רציפים. רוב הילדים תחת גיל 18 חודשים לא מפנים שימת לב מרבית לתוכנית. רק סביב גיל שנתיים יש תחילת עניין ממשי לתוכנית ויכולת למידה ממדיה. זו תלויה גם בסביבה ובהורה המלמד אותו.
  6. צפייה לא ישירה בה ההורה צופה והילד באיזור, מביאים לריכוז יתר של הורה בתוכנית ולא בילד ובכך מפסידים את האפשרות של קשר הורה –ילד וההזדמנות ללמידה משמעותית בשירה משחק ודיבור עם הילד. ככל שההורה יתקשר עם הילד בצורה ישירה, הילד יתפתח טוב יותר.
  7. במשחק , הילדים מפתחים יכולות קשב, ריכוז, יוזמה, תכנון, ויסות רגשי ובקרה על מעשיהם. הם מפחתים חשיבה יצירתית ולומדים להגיע לפתרונות יצירתיים. היה ויש מסך דלוק ברקע- יכולות אלה יורדות בשל ירידה בריכוז במשחקים וגם בכמות המן של המשחק עצמו.
  8. יותר טלוויזיה ומסכים- פחות ספרים וקריאה. יותר מדיה, יותר סיכוי לעיכוב בהתפתחות הדיבור והשפה.
  9. כמו בפוסט שלי על סיבות למניעת מדיה לפני גיל שנתיים, גם כאן מציינים את ההשפעות לרעה שיש לצפייה רבה במדיה על ילדים . עודף משקל הפרעות שינה התנהגות אגרסיבית ובעיות קשב בגילאי גן ובית הספר.
  10. שינה– להירדם תוך צפייה בטלוויזיה, זה לא רק הרגל רע, זה גם פוגם משמעותית. זה מביא לדחיית הפרשת מלטונין ולכן ערנות יתר, קשיים בהירדמות, שינה רצוצה, חסך שינה ועייפות למחרת.
  11. התפתחותית– בבדיקות MRI מוחיות נראו השפעות על אזורים פרונטליים הקשורים ביכולות תפקודים ניהוליים, בילדים שצפו בטלוויזיה לזמן ממושך. נימצא גם מתאם שלילי בין צפייה בטלוויזיה ליכולת שכלית= יותר טלוויזיה ווידאו- יכולת שכלית נמוכה יותר. יותר סיכוי להפרעות קשב בעתיד.

המלצות להורים

  1. יש להימנע ככל האפשר מחשיפה של ילדים הצעירים מגיל שנתיים למדיה.
  2. במידה וההורים בוחרים לאפשר לילדיהם חשיפה למדיה אלקטרונית, יש לבחור בתכני צפייה מותאמים לגיל, לצפות יחד עם הילדים בתוכנית, ולשוחח איתם על התכנים הנצפים.
  3. יש להימנע מהתקנת מערכת טלוויזיה או מחשב בחדר השינה של הילדים.
  4. אין להרדים תינוקות וילדים תוך כדי צפייה במדיה.
  5. אין להאכיל תינוקות תוך כדי צפייה במדיה.
  6. יש להימנע מחשיפת ילדים למדיית רקע המהווה הסחה להורים ולילדים.
  7. יש להרבות במשחק יחד עם הילדים. משחק עם הילד הוא בעל ערך גבוה יותר להתפתחות המוחית בהשוואה להיחשפות למדיה אלקטרונית. אם ההורה אינו מסוגל לשחק עם הילד, הילד צריך לקבל זמן משחק עצמאי. אפילו בגיל ארבעה חודשים, משחק עצמאי מאפשר לילד לפתח חשיבה בצורה יצירתית, לפתור בעיות ולהשלים משימות עם התערבות מינימלית של הורה. כדאי ללמוד כיצד לתת לילד להעסיק את עצמו כאשר ההורים עסוקים אך נמצאים בקרבת מקום.
  8. יש להגביל את השימוש באפליקציות מבוססות מכשירים אלקטרוניים לעד שעה ביום תוך שיתוף ההורים במשחק.